top of page
תמונה לאתר.jpg

Orarchive

:הקדמה 

החזון והשליחות – על הפיכת האתר לארכיון   

במשך ארבעה עשורים חלמתי, יזמתי, חקרתי גיבשתי והובלתי פרויקטים שעסקו בקשר שבין אמנות, עסקים וקהילה, בארץ ובעולם.

בעשייה זו חברו יחד אמנים, מנהיגי ציבור, אנשי ממשל ואנשי עסקים, כדי להיעזר באמנות כשפה בין־לאומית וככלי לדיאלוג פנימי ולהצגת פניה היפות של ישראל בעולם.

באותם ימים הייתה לאמנות חשיבות ציבורית, והנהגת המדינה – משרי תרבות ועד ראשי ממשלה – ראו בה כלי של שותפות תרבותית ודיפלומטית. זכיתי לפעול בדיאלוג ישיר עם מקבלי החלטות ואנשי מפתח בעולמות הפוליטיקה והתרבות, ויחד הצלחנו לקדם יוזמות ופרויקטים שהשפעתם ניכרה בארץ ובמרחב הבין־לאומי.

​​

בכתיבתי בארכיון אני נוקטת אומנם לשון יחיד, אולם חשוב לציין שכל עבודת ההתנדבות שלי במשך כל התקופה התאפשרה בזכותם של אנשים רבים, מכל התחומים, שהצטרפו אליי – גם הם בהתנדבות מלאה. הם שותפים בלתי נפרדים להישגים, ושמות כולם תועדו במסמכים שבארכיון. עבורי, תיעוד זה מספק גם הזדמנות יוצאת דופן להודות לכל אחד ואחת על המסירות, הנאמנות והזמן הרב שהקדישו למטרתנו המשותפת והחשובה.

הקמת הארכיון היא עבורי שלב חדש של הנכחת העבר. אני מאמינה שיש ערך רב בשימור הזיכרון מאותה תקופה ומאותה שליחות תרבותית. הארכיון מאגד בתוכו פרויקטים שמתעדים שיתופי פעולה בין גופי התרבות לגופים עסקיים, לרווחת הקהילה; כתבות שהתפרסמו בעיתונות בארץ ובעולם; מכתבים אישיים המתעדים קשרים עם אנשי ציבור וממסד; תמונות מאירועים שונים; חומרים ייחודיים הממחישים את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין אמנות לעסקים ולקהילה.

הארכיון נועד לשמש מאגר מידע ומקור למידע ולהשראה לדורות הבאים – אמנים, אנשי תרבות, מנהיגי קהילה ויזמים חברתיים – המאמינים בכוחה של האמנות לגעת בחיים, לעורר דמיון ולבנות גשרים של הבנה ותקווה.

אני מזמינה אתכם להיכנס לעומק השכבות, לדפדף בחומרים ולהתחבר לעוצמתו של רעיון שהוא כמעט מובן מאליו. האמנות היא הרבה מעבר ליצירה – היא שפה של חברה אנושית, מחברת ומעוררת השראה.

1978–1988: ייסוד אגודת ידידי התיאטרון הלאומי הבימה בישראל ובתפוצות

לוגו הבימה_ורוד.jpg

בשנת 1978, בחגיגות השישים לתיאטרון, ייסדתי את אגודת ידידי הבימה כדי לסייע לתיאטרון לשוחח עם קהלו ולחבור אליו במסע לעיצוב דמותו ושליחותו כתיאטרון לאומי. בשנת 1988, בחגיגות השבעים לתיאטרון ובתום עשור לפעילותי, פרשתי מתפקידי. כיום אני מכהנת בתפקיד נשיאת הכבוד של האגודה.
 

לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן
 

1988: פרס קרן אורה

עם פרישתי מהתיאטרון יזמה קרן דורון תרומה להקמת קרן שתיקרא "קרן אורה". ביום 9 בדצמבר 1987 החליטה הנהלת אגודת ידידי הבימה להקים את "קרן אורה" ולהעניק באמצעותה מדי שנה פרסים לאמנים בתחום התיאטרון. במשך כמה שנים שימשתי יושבת ראש ועדת הפרס.

במהלך השנים קיבלו את הפרס עשרות שחקנים ושחקניות, יוצרות ויוצרים במגוון תחומי התיאטרון.


לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן
 

1988–1990: הקמת קש"ת – קשרי תרבות

קשת.jpg

ערב חגיגות הארבעים למדינת ישראל החליטה קרן CRB, מייסודו של צ'ארלס ברונפמן, ליזום את פרויקט "עצמאות ומעורבות" – פרויקט חילופי תרבות (מחול, תיאטרון ומוזיקה) בין ישראל לקהילות היהודיות בצפון אמריקה. החלטה זו נתנה דחיפה להקמת קש"ת – קשרי ומפעלי תרבות, העמותה הציבורית שנבחרה להפעיל את הפרויקט בארץ, בהנהגתו של המנכ"ל המיתולוגי יוסי פרוסט. כך זכיתי להתמנות לתפקיד יושבת ראש ההנהלה הציבורית של קשת. 

עמותת קש"ת עסקה בארגון אירועי תרבות ופסטיבלים בישראל, בשיווק מופעי אמנות ישראלית לחו"ל, בתכנון פעילות תרבותית־חינוכית למבוגרים ונוער ובהכשרת אמנים ולהקות לפעילות בחו"ל, וסייעה לקהילות יהודיות באירופה לייבא אליהן מופעי אמנות ישראלית. היה זה מתבקש שפרויקט "עצמאות ומעורבות" יהפוך לפרויקט הדגל של העמותה.

לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן

​​

1990–1992: פרויקט "עצמאות ומעורבות"

אצמעות ומעורבות.jpg

פרויקט "עצמאות ומעורבות" הוכרז כפרויקט הדגל לציון ארבעים שנה להקמתה של מדינת ישראל. קרן CRB, מייסודו של צ'רלס ברונפמן, יזמה את הפרויקט, והוא פעל בשיתוף הקרן הלאומית לתרבות יהודית (National Foundation for Jewish Culture).

אל עמותת קשת, העמותה הציבורית שנבחרה להפעיל את הפרויקט בארץ בהנהגתו של המנכ"ל יוסי פרוסט, חברו מנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות, משרד החוץ ונציגי מוסדות תרבות וארגונים יוצרים בישראל. מפיק־העל יעקב אגמון, מהדמויות המשפיעות בחיי התיאטרון והתרבות בישראל במשך כשישים שנה, נבחר ללוות את הפרויקט.

כלל הגופים היו איתנים בדעתם להפוך את חילופי התרבות למוסד של קבע וקידמו יחד את הרעיון, שעיקרו התבסס על חילופי תרבות בין ישראל ליהדות צפון אמריקה.

כיושבת ראש ההנהלה הציבורית של קש"ת נתבקשתי לשמש נציגת ישראל בצוות ההיגוי האמריקני ובדירקטוריון האמריקני שהיה מופקד על הפעלת "עצמאות ומעורבות" בארצות הברית.

לעיון בחומרים נוספים לחצו כאן

1990–1992: קרן תרבות אנגליה–ישראל

קרן תרבות אנגליה ישראל.jpg

קרן תרבות אנגליה–ישראל נוסדה כיוזמה משותפת של המועצה הבריטית לתרבות ולאמנות עם קש"ת. הרעיון היה לשתף פעולה בפרויקטים אמנותיים; כמו כן, ביקשנו להכיר מקרוב את עולם התרבות והאמנות הבריטי, שהשכיל לרתום את הממסד ואת אנשי העסקים הבריטיים לקידום שדה האמנות (ובעקבותיו, לימים, יזמה עלמ"א תוכנית מאצ'ינג בשיתוף הממסד, שכונתה תו"ת – תרבות ועוד תרבות).
בראש המועצה הבריטית עמד אז סר ריצ'ארד פרנסיס, תומך נלהב של התרבות הישראלית.

 

לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן



 

1992–2002: עלמ"א – עסקים למען אמנות בישראל

עלמ"א – עסקים למען אמנות בישראל היא גוף שנוסד כעמותה ציבורית ללא כוונות רווח.

גיבשתי קבוצת אישים שוחרי אמנות, אנשי תעשייה ועסקים, במטרה ליזום מעורבות של עולם העסקים בעולם האמנות, לעודד ולטפח שותפות יצירתית זו לתועלת שני הצדדים ולרווחת הקהילה.

התפיסה כי הענקת חסות לפעילויות תרבות והשקעה בפעילויות אמנות היא חלק בלתי נפרד ממערכי שיווק ופרסום קנתה לה שביתה בעולם בשנות התשעים. שני הארגונים הגדולים שהובילו בתחום החסויות והמעורבות העסקית באמנויות היו הארגון האמריקני BCA והארגון הבריטי A.B.S.A; ארגונים אלה, שיזמו עסקות והשקעות ענק בארצות הברית, הזמינו את עלמ"א להצטרף אליהם.

בתפקידי כיושבת ראש עלמ"א הוזמנתי להשתתף בארגון הבין־לאומי לעסקים ואמנות, וניתנה לי ההזדמנות להציג בכנסים במגוון מדינות בעולם את הישגיה של ישראל בתחום היצירה. הערכת העולם לאמנות הישראלית הובילה למינויי לחברה מן המניין בארגון.

הקמתה, פעילותה והשפעתה של עלמ"א על סצנת התרבות והעסקים בישראל ובעולם מתוארות בשני הכרכים של הספר הסיפור של עלמ"א. לקריאה בספר לחצו כאן

לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן

bottom of page