אתר זה הוא תיעוד ארכיוני חברתי ואישי של הקשר ההדוק בין אמנות לעסקים ולקהילה.

​

ארבעה עשורים הלכתי בשבילי התרבות והאמנות הישראלית שאהבתי, מתוך כמיהה להכיר ולהבין את עולם היצירה הישראלי לעומקו ולתרום לו. פעילותי הייתה התנדבותית נטו, והרגשתי בת מזל על שביכולתי לתרום לחיי התרבות והאמנות בארץ ללא מגבלות של זמן ותמורה.

​

בשנת 1978 ייסדתי את אגודת ידידי התיאטרון הלאומי הבימה. זו הייתה עמותת הידידים הראשונה שהתאגדה לתמיכה במוסד אמנותי: עד אז היה מקובל לייסד עמותות לטיפול בעניינים כלכליים־חברתיים דחופים, ואילו האמנות הצטיירה כמשהו שאיננו במסגרת הנושאים הנזקקים לעזרה מיידית. אני סברתי אחרת, ועל כן השקעתי עשר שנות פעילות ב"אגודת ידידי הבימה" ופיתחתי מודל של אגודת ידידים לקידום נושאים הקשורים בתרבות ובאמנות.

​

עם פרישתי מתפקיד יושבת ראש אגודת ידידי הבימה, בשנת 1988, חברתי ליוסי פרוסט, מנכ"ל עמותת אמנות לעם, ויחד ייסדנו את עמותת קש"ת – קשרי ומפעלי תרבות, מתוך רצון לקדם ולשדרג את מעמדה של האמנות במציאות הישראלית ובעולם הרחב.

באותה שנה, במלאת 40 שנה להקמתה של מדינת ישראל, חברה עמותת קש"ת למנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות, והכריזה על פרויקט עצמאות ומעורבות – פרויקט דגל שהתבסס על חילופי תרבות בין ישראל ליהדות צפון אמריקה. מוניתי ליושבת ראש הפרויקט בישראל, ולנציגת ישראל בדירקטוריון האמריקני.

​

בתום הפרויקט הבנתי שבשלה העת לתת ביטוי מעשי לכל מה שלמדתי בדרכי בפרויקט, בקש"ת ובהבימה. לכן, בשנת 1992 הקמתי את עמותת עלמ"א – עסקים למען אמנות בישראל, כדי לעסוק במחקר ובקידום של הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין אמנות, קהילה ועסקים ובתועלות שקשר זה מניב. עלמ"א הייתה הבית והמקום שאפשר לי לחלוק את ניסיוני ואת המידע שצברתי בדרך הבתולית שצעדתי בה.

אלה היו זמנים אחרים. זכינו לשיתוף פעולה יוצא דופן עם משרד החינוך והתרבות. הממסד ברובו היה אז פתוח להצעות לקידומה של האמנות בישראל, ואף שלא הכול התממש – הצלחנו לעורר שיח מתמשך והנושא זכה להתייחסות. באותן שנים ייצגתי את ישראל בפורומים בין־לאומיים. זו הייתה גאווה, בעיקר בזכות ההערכה הבלתי מסויגת שקיבל שדה האמנות הישראלי. התחושה הייתה של שותפות בין כל הגורמים, המבוססת על ההכרה בחשיבותן של התרבות והאמנות לחברה במדינת ישראל.

​

אני מאמינה שגם בחלוף השנים והתהליכים עדיין אפשר ללמוד הרבה משיתוף הפעולה בין אמנות, עסקים וקהילה, ומתפקידה של האמנות בהצגת פניה היפות של מדינת ישראל וחיזוק קשריה הבין־לאומיים.

מכיוון שאין באפשרותי להציג באתר את שלל הפרסומים, המחקרים והפרויקטים הרבים שיזמתי, גיבשתי והייתי שותפה להם, החלטתי בשנת 2025, מצוידת בפרספקטיבה ראויה, לבנות ארכיון נפרד ולרכז בו את כל המידע שצברתי במהלך שנות פעילותי – האתגרים, הדרך והניסיון.

​

אני שמחה להפנותכם כעת לארכיון החדש. לחצו כאן כדי להיכנס אליו.

​

לאמנון אישי האהוב הקדשתי באתר פרק מיוחד. אמנון ואני צעדנו יחד בשבילי החיים ובשבילי האמנויות, בעשייה ובמעורבות מפרה. היחד שלנו היה מקור השראה ועונג לשנינו.

​

שלכם